דון קאמילו אוחז בזנבו של השטן ; קומראד דון קאמילו

תקציר:
"ובכן, ההשגחה האלוהית הזאת נועדה לבעלי זכויות היתר ופחות עבור הנזקקים. אם מאה אנשים גוועים ברעב ורק לשבעה מהם יש אמונה באלוהים, אין זה הוגן שהאל ישלח בשר משומר רק עבור השבעה”, אמר פפונה. "לא, חבר ראש מועצה", ענה דון קאמילו, "האל שולח בשר משומר לכולם, אבל רק לשבעה מהם יש פותחן קופסאות, וכל השאר אינם יכולים לעשות מאומה”. באיטליה הכפרית של אחרי מלחמת העולם השנייה מנהלים שני אנשים – דון קאמילו ופפונה – האחד כומר קתולי שנוהג לשוחח עם ישו פנים אל פנים, והאחר ראש עירייה חמום-מוח מהמפלגה הקומוניסטית ¬ – מאבקים אידאולוגיים לוהטים על מה שלכאורה לא יתיישב לעולם: הכמורה והקומוניזם בגרסתו האיטלקית, הנאיבית-משהו. מסכת היחסים בין השניים מושתתת על הערכה הדדית לא מבוטלת, שכמובן אין מודים בה אלא בחירוק שיניים, ולא נפקדים ממנה גם מקומן של נקמות אישיות קטנות ולא מזיקות, ומצבים שבהם היריבים מוצאים את עצמם לכודים יחד באותה מלכודת ובעל כורחם נאלצים לשתף פעולה. סיפורי "מונדו פיקולו" - 'העולם הקטן', כפי שכינה אותם מחברם ג'ובאנינו גוארסקי, נמסרים ברוח סאטירית ובהומור כובש, או כדברי המתרגמת "בעין חצי בוכה וחצי צוחקת", והם ספוגים באהבת אדם ואחווה אנושית, על אף ולמרות הכול.

עותקים