זה מה שאני זוכר--- : עדות אישית על הלם קרב

תקציר:
במשך 30 שנה נאבק העיתונאי אילן בכר בשדים שרדפו אותו - עד אשר הוא הכניע אותם. באביב הראשון שלאחר מלחמת יום הכיפור, סמוך לאנדרטת שלושה מהחיילים שישבו מאחור נהרגו במקום: ישראל גוטליב, יוסף עוזרי ויצחק מזרחי. שלושה אחרים נפצעו באורח אנוש ופונו במסוק חיל האוויר לבית החולים "תל השומר". במשך ימים אחדים פירפרו שלושת הפצועים בין חיים למוות. שניים מהם, מוטי אוזן ודני פריד, נפטרו בבית החולים. היחיד ששרד מן השישה היה סמל אילן בכר. בכר מספר על חייו מאז הארוע: הוא סבל כאבים קשים ועבר שנים עשר ניתוחים. השתקם פיזית, הקים משפחה ופיתח קריירה מוצלחת, אך נפשו נשארה פגועה ולא נתנה לו מנוח. שלושים שנה אחרי, באומץ לב ובכנות יוצאי דופן, מתאר אילן בכר את חייו בצל חרדות וסיוטים שגברו והלכו, עד שצמצמו את גבולות עולמו ללא נשוא. זהו ספר הלום - קרב, גיבור אשר על אף מרחק השנים נשאר עד היום בשדה הקרב, כתוב בכישרון רב, בצורה מרתקת, הסוחפת את הקורא פנימה בנשימה עצורה. "מסמך נדיר, מדהים בעוצמתו. באומץ לב הראוי להערצה מקרב אותנו המחבר אל קודש הקודשים של אינטימיות הסבל... סיפור גבורה אמיתי של פצוע שנפגע גופנית ונפשית, והתעקש לא לוותר" פרופ' נתנאל לאור אילן בכר, יליד ירושלים ואב לשלושה ילדים, מתגורר היום ברעננה. היה עיתונאי בכיר ב"מעריב", תחילה ככתב לענייני משטרה ולאחר מכן כסופרו המדיני של העיתון. ספרו האחרון, המוח, המתאר את סיפור הפריצה המתוחכם של יצחק דרורי לבנק הפועלים, היה רב-מכר.

עותקים